השקיה בעידן של מחסור במים – כללים מעשיים להתמודדות נכונה

המחסור במים שפירים הוא עובדה קיימת, מאגרי המים בישראל (הכנרת ואקוויפרים) נמצאים בגרעון קבוע, וגם שנים ממוצעות מבחינת ממטרים אין בהן די לכסות על הצריכה השוטפת ומחסורי העבר. מחדלי העבר של כל הנוגעים בנושא לאורך שנים גרמו לכך שאנו נמצאים כיום מול " שוקת שבורה " ( תרתי משמע ).

אטימות, ראייה קיצרת טווח וחוסר הבנה מקצועית גרמו לכך שבשנת 2009 אנו נהנים מ- 135 מליון מ"ק מים מותפלים בעוד שעל פי תוכניות שהוכנו בתחילת שנות ה- 90 היינו אמורים ליהנות היום מ- 735 מיליון מ"ק, האם מקרה הוא שחלק נכבד מאותם בעלי התפקידים הציבוריים שמנעו את התפתחות משק המים עומדים היום כאנשים פרטיים בראש אותן חברות פרטיות הדוחפות הקמת מתקני התפלה מסחריים? הפאניקה שקברניטי המים מנסים לייצר ולשווק לציבור מוצאת את ביטויה במסעי פרסום מתוקשרים היטב ההופכים אותנו חובבי הגינון הירוק לבזבזני המים של מדינת ישראל.

צריכת המים השנתית לגינון נאמדת ב – 200 – 180 מיליון ק"ב שהם 3.5% מהצריכה השנתית הכוללת. על פי דו"ח מבקר המדינה איבוד המים המוגדרים כ"דלף בצנרת" נאמדים ב- 100 מיליון ק"ב. עוד 100 מיליון מ"ק ניתן היה לחסוך על ידי שימוש נכון במיכלי ההדחה בשירותים הביתיים המהווים 35% מסה"כ הצריכה הביתית. האם החיסכון של 30 – 40 אחוז מצריכת המים השנתית לגינון (60 – 80 מיליון מ"ק, כמו מיתקן התפלה אחד לא גדול במיוחד) הוא הפתרון שעליו מושתת כל הקמפיין של רשות המים?

השימוש בפחם נפט וגז כמקורות אנרגיה יוצר בעיות סביבתיות קשות, תהליך הפיכתם לאנרגיה והשימוש בהם "תורם" להוספת כ- 7 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני. רק מחצית מכמות זאת נקלטת בתהליכים טבעיים (צמחיה) כך שכל שנה מתווספים לכדור הארץ עוד 3.5 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני, שהינו הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ. מדיניות רשות המים תתרום לייבוש הצומח הירוק בארץ וספק אם אכן תפתור את בעיית המים אך בודאי תגרום לקטסטרופה הבאה באיכות חיינו.

השקיה – הלכה למעשה

לאור האמור מעלה כורח המציאות הוא להכיר את יסודות ההשקיה הנכונה ולפעול על פיהן, במאמר זה ננסה לעמוד על מירב הנקודות החשובות ולתת לכם את הכלים על מנת שתוכלו ליישם זאת הן בגינות חדשות והן בגינות קיימות.

♦ כללים בסיסיים להשקיה נכונה.

♦ דגשים לגינות חדשות.

♦ דגשים לגינות קיימות.

כללים בסיסיים להשקיה נכונה

אמצעי ההשקיה – פיזור המים בגינה מתבצע ע"י המטרה / התזה, טפטוף, השקיה ידנית.

  1. השקיה בהמטרה / התזה – מיושמות בעיקר במדשאות ומחייבות אותנו להקפיד על הנקודות הבאות:

♦ כיוון נכון של גזרות הממטירים ושל מרחק ההרטבה מהממטיר, על גבי
הפיה של הממטיר נמצאבורגכיוון. בורג סגור מדי יוצר חוסר שוויון של
שיעור ההמטרה למ"ר (עודף מים במקום אחדוחוסרמים במקום שני)

♦ אין להשקות בעת שמנשבות רוחות.

♦ על פי תקנות המים החדשות ההשקיה בהמטרה מותרת רק בין השעות 19:00 ל – 07:00 .

♦ פיות הממטירים נשחקות במשך הזמן, שחיקה זו גורמת להגדלת הספיקה שעתית ולבזבוז מים, לכל הממטירים ישנן טבלאות ספיקה ובמדידה פשוטה (זמן וכמות המים) אפשר לדעת האם יש צורך בהחלפת הפיות בממטירים.

♦ באדמות כבדות בעלות כושר חלחול קטן, השקיה בשיעור השקיה גבוה (כמות מים גדולה בזמן קצר) תגרום לנגר עילי ולבזבוז מים. במקרה כזה יש צורך לעבור לפיות בעלות ספיקה שעתית נמוכה.

♦ מדידת שטח המדשאה וסה"כ הספיקה של המגוף המשקה מול השוואה לטבלאות ההשקיה המתפרסמות על משרד החקלאות.

♦ בכל שטח המדשאה יהיו ממטירים אחידים, פיות הממטירים יהיו בספיקות שונות בהתאמה לגזרת ההשקיה. (ממטיר המשקה רק 90 מעלות יהיה בעל ספיקה של 25% מממטיר המשקה 360 מעלות).

  1. השקיה בטפטוף – יעילה וחסכונית.

♦ יש לוודא שאין טפטפות סתומות מאבנית המצטברת במשך הזמן, במקרה זה אנו מגלים שחלק מהצמחים צמא ואז הנטייה היא להגביר את כמות המים לכל הגן.

♦ הקפידו על שלוחות טפטוף בעלות ספיקה שווה (2 ל/ש, 4 ל/ש וכ"ו) בצורה זו נוכל לדעת בדיוק מהי הספיקה השעתית של המגוף וכך נוכל מידי פעם לבדוק את עצמנו.

  1. טבלת הפעלה – לכל מערכת השקיה יש לתכנן טבלת הפעלה, בטבלה זו יחלקו שטחי הגן לאזורי משנה, שטחם יימדד ועל פי זאת תיקבע כמות המים לכל מגוף. טבלה זו מחושבת לפי הצריכה המכסימלית באמצע הקיץ והיא נועדה בשלב התכנון לעזור לנו לקבוע את קוטרי הצנרת ואורך שלוחות הטפטוף.
  2. התאמת טבלת הפעלה לעונות השנה – כמויות המים שאנו משקים נועדו להחזיר לצמח את מה שהוא צורך במשך היום. לכן ישנה חשיבות להתאים את טבלת ההפעלה על פי ההתאיידות היומית.
  3. מדידת צריכת המים, מדידת השטח וחישוב הספיקה, הינם הכלים החשובים לבקר את עצמנו.
  4. מרווחי הזמן בין ההשקיות – כאשר ההשקיות מרווחות במידה הנכונה הצמח מפתח מערכת שורשים עמוקה ברצונו לנצל את כל המים שבקרקע, בדרך זו נקבל גם צמח חזק וגם נחסוך מים. בהשקיות תכופות מידי הצמח יהיה מפונק, עם מערכת שורשים רדודה וכל המים שמתחת לשורשים יאבדו.
  5. תחזוקת מערכת השקיה-יש צורך לבדוק מדי פעם נזילות ופיצוצים. לנקות מסננים בראש המערכת, מסנן סתום מוריד את לחץ המים בקו וגורם לפיזור לא אחיד של המים בתחילת קו ובסוף קו.

דגשים לגינות חדשות

♦ קרקע – להרכב הקרקע חשיבות רבה. לאדמת חמרה (לא חמרה חרסיתית) הנמצאת בעומק של 60 – 70 ס"מ בעלת כושר חלחול טוב, יש יכולת לאגור בתוכה את מי הגשמים של החורף וכך לדחות את מועד תחילת ההשקיה בקיץ. אדמה שהודקה תוך כדי עבודות ההכנה תגרום לכך שיהיה נגר עילי והמים יזרמו על פני האדמה ולא יגיעו לשורשי הצמחים.

♦ שיפועים – חשוב לתכנן את השיפועים בשטח הגן כך שילכדו את מי הגשמים ויחד עם זאת יש להרחיקם מקירות הבית.

♦ עשבייה – גם עשבים הם צרכני מים שידרשו את שלהם, הדברה עשבים יעילה תחסוך מים ותמנע בתי גידול למזיקים שונים.

♦ עצי צל – מספר עצי צל הפזורים בגן ייגרמו למיקרו אקלים אחר בגן, יורידו את הטמפרטורה ב – 3 עד 5 מעלות צלזיוס, ימנעו קרינה ישירה באמצע הקיץ ויאפשרו לנו לצמצם את כמויות המים.

♦ צמחים חסכני מים – מדריכי שירות ההדרכה של משרד החקלאות פרסמו רשימת צמחים חסכני מים, רצוי מאוד להשתמש ברשימה זו בשלב התכנון. (ראה קישור לרשימה בסוף המאמר)

♦ קבוצות צמחים – בתכנון מערכת ההשקיה והחלוקה למגופים לאחד קבוצות צמחים על פי הגדרתם מבחינת צריכת מים.

♦ מרווחי שתילה – הקפידו על מרווחי שתילה נכונים בהתחשב במופעם הסופי של הצמחים, שתילה צפופה מדי צורכת מים מיותרים ויחייבו אותנו לדלל צמחיה בהמשך.

♦ חיפוי קרקע – יתרונות רבים לחיפוי קרקע, מניעת התייבשות שכבת האדמה העליונה ויצירת סדקים בקרקע, מניעת הצצת עשבים רעים הצורכים גם הם מים. הגנה על חום הקרקע בימי קרה ועוד. ניתן לחפות בעזרת רסק עלים, כסחת דשא, נסורת, טוף, חלוקי נחל וכ"ו.

♦ צמצום שטחי דשא – המדשאות הן צרכני המים הגדולים בגן, צמצמו את שטח המדשאה להכרחי ביותר. מראה ירוק לעין ניתן לקבל גם מצמחיה נמוכה חסכנית מים.

♦ שילוב דומם בגן – בעת התכנון שלבו רחבות מרוצפות, פינות ישיבה, שבילים, רצפות עץ וגם שתילה בעציצים.

דגשים לגינה קיימת

בדיקת מערכת השקיה בהתאם לכללים שהוזכרו.

גיזום ודילול צמחיה קיימת וצפופה.

♦ צמצום שטחי מדשאה לא פונקציונאליים.

♦ החלפת צמחים צרכני מים גדולים בצמחים חסכני מים.

♦ חיפוי קרקע בשטחים פנויים ומסביב לעצים.

♦ מעבר מכסימאלי להשקיה בטפטוף.

♦ הגדלת שטחים מרוצפים ושתילה בעציצים.

♦ שמירה על בריאות הצמחים, צמחים הנמצאים בעקה דורשים יותר מים להתאוששות.

♦ צמצום הדישון החנקתי, דישון יתר מגביר את הצימוח, מגדיל את הנוף, מגדיל את שטח ההתאיידות ולפיכך מגביר את צריכת המים.

טבלת צריכת מים בגינות פרטיות

טבלת תצרוכת מים בגינה פרטית וגינת בית משותף

האזור

קיץ

אביב וסתיו

דשא

ועצי פרי

פרחים וירקות

שיחים

ועצי נוי

דשא

פרחים

וירקות

שיחים

רצועת החוף

3.0

4.5

1.5

2.0

3.0

1.0

מישור החוף והשפלה

3.5

5.0

1.5

2.5

3.0

1.0

אזור ההר

4.0

6.0

2.0

3.0

4.5

1.5

הנגב והעמקים החמים

4.5

6.5

2.0

3.0

4.5

1.5

הערבה ואילת

7.0

11.0

3.5

5.0

8.0

2.5

שטח המחושב להשקיית עצים הוא שטח היטל נוף העץ (גם אם העץ מושקה במקומות נקודתיים מצומצמים), עצי פרי הניצבים בגן בשטח מושקה אחר, יקבלו תוספת יחסית.

מרווחי השקיה מומלצים (ימים)

סוג הקרקע

דשא

פרחים

שיחים ועצים

קלה

7 – 3

5 – 3

20 – 15

בינונית קלה

15 – 10

15 – 7

30 – 20

לדוגמא:
בגינה ביתית במישור החוף באדמה קלה יש 100 מ"ר דשא,
פרחים בשטח של 25 מ"ר,
צמחי כיסוי ושיחים בשטח כולל של 50 מ"ר.
בקיץ:
דשא – משקים אחת לשבוע – בכמות כוללת של 2450 ליטר.
החישוב: 7 (ימים) * 100 (מ"ר) * 3.5 (ליטר למ"ר ליום).
פרחים – משקים כל 4 ימים – בכמות כוללת של 500 ליטר.
החישוב: 4 (ימים) *25(מ"ר) * 5.0 (ליטר למ"ר ליום).
שיחים – משקים כל 20 ימים – בכמות כוללת של 1500 ליטר.
החישוב: 20 (ימים) * 50 (מ"ר) * 1.5 (ליטר למ"ר ליום).
גינה ממוצעת בשטח כ- 100 מ"ר, זקוקה ל- לא יותר מ-60 מ"ק / לשנה.
שימוש בצמחים חסכניים במים עשוי להפחית את צריכת המים למחצית מכמות זו.
השטח המחושב להשקיית עצים הוא שטח היטל נוף העץ (גם אם העץ מושקה במקומות נקודתיים מצומצמים).
עצי פרי הניצבים בגן בשטח מושקה אחר, יקבלו תוספת יחסית.

המאמר נכתב ע"י יורם בן עמי – משתלת "נמפיאה"
לרשימת צמחים חסכני מים – לחץ כאן
גינה ירוקה – גינון אקולוגי חסכוני במים