| בעמוד זה מובאים מקצת הדברים שנאמרו ונכתבו לזכרה של תלמה אגמון |
|
|||||||||||
תארו לעצמכם אישה דקיקה, יפה, עדינה אך נחושה ומלאת אנרגיה, ראשה כולו תלתלים-תלתלים והיא נראית שברירית אבל בכלל לא כזאת. הוסיפו לכך את העובדה שהיא נשואה ואם לשלושה ילדים ומעצבת טקסטיל. לאור המשבר הגדול בענף הטקסטיל היא מחליטה לשנס מותניים ובאמצע החיים לעבור למקצוע אחר - עיצוב בעזרת צמחייה. היא מקימה בעזרת שותף, יורם בן-עמי, שהוא חקלאי לשעבר, חברת גינון והם מתחזקים גנים ציבוריים ומתכננים יחדיו גינות פרטיות. בגינות שראיתי יש מן הרכות והנעימות שהיא משדרת. הם מקפידים לבוא לכל יום עיון, מתעניינים, רושמים ולומדים ללא הפסק. אחרי שנים אחדות הם מקימים בבקעה את משתלת נימפאה. תלמה עדינת-המראה, שגרה בכרמי יוסף, יורדת מדי בוקר בבוקרו, בשעה מוקדמת מאוד, לבקעה לעבוד במשתלה. בחורף ובקיץ וגם בחום הכי גדול. תלמה עולה בשעת השקיעה אל הצפון, מדי יום ביומו ולא מתייגעת. המשתלה צומחת ומתרחבת והיא ויורם מגדילים את שטחי הגידול ומייפים את אזור המכירה הקמעונאית והוגים רעיונות חדשים ("גן-גדר" הוא אחד מהם). הם עובדים יחדיו בחדווה וממשיכים להרחיב ולבסס את שותפותם האמיצה. תלמה אוהבת את עבודתה והדבר ניכר עליה. היא נראית מאושרת בחברת בני טיפוחיה ומקרינה מן המרוצות הזאת על סביבותיה. אל הפגישה איתה מתלווה תמיד חיוך חם ומתעניין. אפילו בבגדי עבודה היא נראית מטופחת, בצניעות אך עם המון טעם אישי מעודן. תלמה היא אשה מיוחדת, נעימה כל כך לסובבים אותה אך פרטית מאוד, סגורה בעצם. אך טבעי הוא שעל מחלתה היא מעדיפה לא לדבר. אבל היא נאבקת על חייה בהתמדה ובנחישות האופייניים לה. ואז המחלה מכריעה אותה.| פתחתי חוברת ומולי תמונתה של תלמה חשבתי או תלמה יצאה עם צמח חדש לא תלמה איננה תלמה סבלה שנים אחדות ממחלת הסרטן ובמיפגש האחרון באילת לא הרגשנו כמו תמיד ישבנו דיברנו ותלמה תמיד שואלת על מוצר חדש על עצים ופרחים על שתילים תלמה לא נחה שותפה עם יורם שנים על שנים בגינון ושתלנות והקימה עם יורם את משתלת נימפאה בביקעת הירדן שניהם עבדו ופיתחו ובכל אירוע תערוכה או כנס יצאו עם מוצר חדש |
עדינה מתולתלת מיוחדת בעלת מקצוע שקטה וחוקרת בוחנת מביטה ומחליטה תמיד שואלת ולפעמים מדברת עונה שקטה כזו וכל מילה מיוחדת לאחרונה יצאו עם גן גדר גדר חיה ניידת מוצר מיוחד שילוב של שניהם יורם ותלמה והענף הפסיד בעלת מקצוע בפעם הבאה כבר לא ניפגש עם תלמה תלמה איננה |
נכתב ע"י עודד יפה – שלפ – מעבדה חקלאית
תלמה אחותי האהובה.
באנו ללוות אותך לדרכך האחרונה עלי אדמות. קהל רב. כל מי שאהבו אותך תמיד. מהמשפחה שאליה גדלת בביתנו בחיפה נותרו רק יהודה אחיך ואני להיות איתך היום. שתי אחיותנו הגדולות הקדימו אותך וגרמו לך במותן צער רב. את יצרת בחייך משפחה חדשה. יחד עם יורם הענקתם לנו ולעולם את נורית ארנה וגד, כולם נפלאים ומיוחדים בדרכם. לשלושתם משפחות נהדרות משלהם שהעניקו לך את אורי ויסמין, הלל ויונה, עומרי ואיתי, הנכדים שלך. עולם שלם שהיה למרכז עולמך היוצר. כל כך קשה לחשוב שאנחנו כולנו כאן ואת אינך איתנו יותר. את תמיד היית נוכחת ומקשיבה. בחיוך ובתחושת נועם. תלמה. אשה, בת-זוג, אמא, סבתא, חברה, אחות, דודה, אמנית של בד ושל עולם הפרחים והעצים. כל מה שנגעת בו הפך ליפה ומושלם. הבתים הרבים שבהם גרתם בשנות הנדודים בחיל האויר, הבית ברמת השרון וכאן בכרמי יוסף. הבית שלך היה הבית של המשפחה כולה. פה חגגנו את השמחות שלנו וכאן נשב עכשו ונתאבל על מותך. נחשב יחדיו על 70 השנים שלך שבהם חיית חיים מלאים וטובים. בזוגיות ואהבה נדירים עם יורם. תוך כדי בניית עולם מקצועי עשיר ומגוון. היית תמיד מלאת רעיונות חדשים ויצירתיים והצלחת לשמח את כולנו בבדים יפים שיצרת ובשנים האחרונות במשתלה לתפארת וברעיון היחודי של גן גדר שבו היית גאה במיוחד. גם אנחנו היינו גאים בך. שמחים להיות חלק מהעולם שלך. כל מי שעומדים כאן היום איתנו והיתה להם נגיעה לחייך נוטלים חלק בתחושה הזו. קשה להאמין שהגעת לסופה של דרך חייך. נראה היה שתמיד יהיה לך את הכח והאנרגיה לקום עם עלות השחר ולצאת לדרך. תמיד אמרת לנו שאת רוצה לעבוד עד יומך האחרון. כמעט הצלחת במשימה הזו ורק שלושת החודשים האחרונים מנעו ממך לראות את זריחת השמש בעודך נוהגת אל העבודה ואת שקיעתה בדרכך הביתה. בשלושת החודשים הללו נאבקת בסבלנות ובעקשנות במחלה קשה. יורם נורית גד וארנה היו איתך לאורך כל הדרך וגם אני הצטרפתי בזמן האחרון. אין מילים לתאר את גודל המסירות האהבה והסבלנות שלך יורם ושל
שלושתכם. מלווים בבני ובנות זוג אוהבים משלכם וילדים/ות נפלאים הצלחתם להתפנות ולהיות בשביל תלמה כל הזמן. זה היה זמן מיוחד במינו. זאת הפעם הראשונה שהנחת לנו לטפל בך. שאפשרת את האינטימיות המופלאה הצומחת ברגעים של סבל וכאב. סליחה שלא יכולנו לעזור לך להמשיך בחייך איתנו. כל אחד ואחת מאיתנו כאן וכל בני המשפחה הקרובים בארץ והרחוקים בארה"ב חשבו עליך יום יום באהבה ושלחו לך את תקוותם להבראתך. תודה לך על כמעט 70 שנה של בריאות ויצירה שבהם טפלת בנו ודאגת לנו ואהבת את כולנו. כואב לדעת שהסבל האחרון היה קשה מנשוא והנחמה היחידה שנותרה בידנו היא התחושה שעכשו את מצטרפת לאהוביך בעולם הבא ואינך סובלת יותר. אל תדאגי אנחנו נמשיך להיות יחד, לאהוב ליצור ולזכור אותך תמיד בתוכנו.
חנהל'ה
הי תלמהלה אחות נפשי
|
עברו 30 יום ולי 30+ 2 כי יומיים לפני שעזבת אותנו, עוד שלחת לי ס.מ.ס וכתבת לי שאת מתגעגעת ומתי אחזור ושבטח מעניין להפליא ונשיקות נורית וגנר (צוקר), חברה ואחות |
   |
לתלמה
|
לו היית כאן איתנו – תלמה לו היית כאן, היית ממהרת לא ייתן לדמותך השלווה |
ראיתי אותך- כתבה חברתה - דנה אבידר |
 |
זכרון לתלמה.
אני לא ממשפחת חיל האוויר; הייתי מדריכה של תלמה (וגם של יורם) בגדוד רבדים בקן השוה"צ בחיפה בימי הנעורים ההם של טיולים ומחנות עבודה, ו"לי כל גל נושא מזכרת" סביב המדורה, והתלבטויות של אהבות ראשונות. ובתוך כך, גיליתי שתלמה הנערה עם זוג צמות, היא בעצם הילדה הקטנה מ"בית סירא" ברחוב פבזנר בחיםה, בו גדלתי גם אני, בימי שצפיפות דיור ומצוקה כלכלית היו הדבר הרגיל של כולנו.....
כשפגשתי אותה שנית אחרי שנים רבות כשהיא כבר, כמעט כמו כולנו, אמא לילדים ואשה עובדת, נכבשתי לשקט ולנעימות שלה, למקצועיות ולחריצות ששדרה בשיח על עבודתה, הן כמעצבת טקסטיל והן כבעלת משתלה.
לא היינו חברות של יום יום ובכל זאת טוב היה לי לדעת שהיא שם. ובל"ג בעומר האחרון כשפגשתי אשה חייכנית ומאירת פנים חשבתי בשמחה שהכל מאחורינו, ולא כן היא.
יהי זכרה ברוך.
| גופי היה חכם ממני כוח הסבל שלו היה פחות משלי הוא אמר "די"! כששאני אמרתי עוד גופי |
גופי הפסיק
גופי לא יכל כשל ואני קמתי ונאלצתי ללכת וגופי אחרי יונה וולך
|
 |
נורה רכתבה וקראה את השיר - נורה רש